טפול באומנויות – מהו?

הסבר מפורט תוך התמקדות בטיפול במוסיקה

 

הטיפול באומנויות הוא שם נוסף לטיפול בהבעה ויצירה וכשמו כן הוא. זוהי הדרך לביטוי עצמי, להתפתחות ולשינוי באמצעות האומנויות השונות. היצירה מהווה כלי משמעותי ביותר בתהליך הטיפולי. למעשה, הטיפול בהבעה ויצירה הוא השימוש המבוקר באומנויות השונות, כדי לאפשר למטופל להשתקם, להתקדם או לשמר בריאות נפשית. כל תחומי האמנות הם המדיומים עמם ניתן להשתמש למטרות אלו. לאומנויות השונות אלמנטים המקושרים אליהם: פיזיים, רגשיים, שכליים, חברתיים, אסתטיים ורוחניים – על המטפל באומנות להיות מודע לאלמנטים אלו ולאפשר למטופל להשתמש בהם כאמצעים בדרך להשגת המטרה הטיפולית. על המטפל להיות רגיש לצורכי המטופל ולבדוק כל העת אילו מהמרכיבים שלעיל, ברגע נתון, הם אלו שאליו המטפל מתייחס במפגש מסוים (אסתטי, חברתי וכדומה).

 

הטיפול באומנויות הוא בהוויתו נקודת ההשקה שבין הפסיכולוגיה, האומנויות השונות, המחקר, העבודה החברתית, האינטלקט וכן שני אלמנטים נוספים, שלעיתים נוגדים זה לזה: מחד גיסא האספקט התיאורטי,ומאידך גיסא, האספקט המאוד מעשי. כל אלה יחדיו חוברים כדי לאפשר את קיומו של תהליך טיפולי.

 

הטיפול בהבעה ויצירה נעשה עם אוכלוסיות רבות ומגוונות: בעיות רפואיות שונות, טראומה, נכויות פיזיות בעיות סנסו-מוטוריות, תופעות פסיכיאטריות, לקות ביכולות חברתיות, התעללויות, פיגור, בעיות למידה, זקנה ועוד ועוד. הטיפול באומנויות בא גם לחזק אלמנטים שאינם פתולוגיים: לדוגמא, הטיפול במוסיקה, יכול לאפשר צמיחה אישית, הפחתת מתחים, שליטה מבוקרת בכאב, איפשור הרגעה, הרחבת עולם המושגים וההכרות עם אלמנטים חדשים, עזרה בלידה ופיקוח על סטודנטים בתחום המקצועי (סופרוויזן).

 

ארחיב, כעת על תחום עיסוקי וזהו הטיפול במוסיקה - הטיפול במוסיקה מאופיין בזה שהוא מתבסס…על מוסיקה. כאמור, התרפיה במוסיקה הינה מקצוע בין-תחומי, והיא בעלת מספר הגדרות רב. בחרתי בהגדרה שבעיני מאוד ממצה: הטיפול במוסיקה הוא ה- "שימוש במוסיקה להשגת מטרות טיפוליות: שימור, הרגעה ושיפור בריאות הנפש והגוף. זהו יישום שיטתי של מוסיקה בהנחייתו של התרפיסט במוסיקה בסביבה טיפולית, על מנת להביא לשינויים רצויים בהתנהגות. שינויים אלה מאפשרים למטופל לחוות הבנה גדולה יותר של עצמו ושל העולם מחוצה לו וכתוצאה מכך – הסתגלות טובה יותר לסביבה". (הגדרת האיגוד האמריקאי הארצי לתרפיה במוסיקה).

 

בטיפול במוסיקה ישנם שלושה גורמים: מטפל, מטופל ומוסיקה. תהליך התרפיה במוסיקה הוא תהליך התפתחותי. אבחון מצבו של המטופל, קביעת צורת הטיפול ומטרותיו, נעשים לפי השלב ההתפתחותי, שבו נמצא המטופל. כדי לברר זאת יש לברר באיזה שלב נמצא המטופל מבחינה התפתחותו הקוגניטיבית, המוסיקלית, הפיזיולוגית-מוטורית ובשלותו הרגשית. מטרת הטיפול היא להביא להתפתחות אצל המטופל באחד או ביותר מהתחומים הללו. גם בתהליך עצמו יש התפתחות הדרגתית. וויניקוט טען, שכדי שאדם יתפתח, חייב שיהיה לו אובייקט מעבר, (חפץ שיקל עליו את ההתייחסות למציאות וההשתלבות בה: צעצוע מועדף בילדות, שמיכה, מוצץ). כלי הנגינה עשוי להיות מעין אובייקט מעבר – מקור חום ונוחם. וכמובן, גם בטיפול – כדי שתתקיים התפתחות – יש לעיתים מזומנות צורך באובייקט מעבר. חדר הטיפול אמור לשמש מיקרו קוסמוס של בית הגידול ולאפשר לשנות דפוסי התנהגות, שהיו לרועץ אצל המטופל. המוסיקה על מרכיביה יכולים להוות אובייקט מעבר, שיהווה תחליף לאובייקט מעבר מהילדות, שהיה בעייתי או חוסר של אובייקט מעבר שכזה בכלל.

 

עבודה תרפויטית עשויה להתרחש כטיפול פרטני או קבוצתי. המציאות מכתיבה, פעמים רבות, באיזה אופן יהיה הטיפול: לעתים הצורך המסויים של המטופל ולעתים הצורך של המערכת. עשוי להתקיים קושי רב, כאשר יש פער בין הצורך והאפשרות. מוסדות רבים מעדיפים את הטיפול הקבוצתי, דבר החוסך כסף וזמן – אך לא בהכרח משרת את המטופלים.

 

חשוב שהטיפול יהיה תחת תנאים ברורים וקבועים, תנאים שיהוו עוגן לטיפול (חדר קבוע, מועדים קבועים, משתתפים קבועים) בתוך המסגרת הנוקשה יש מקום נרחב לגמישות ולאופציות. דרך המסגרת הקבועה (בכל טיפול) – רוכש המטופל את היכולת לבסס מצב של אימון בתנאים הקבועים והלא משתנים ודרכם להגיע למקומות חדשים. המטפל האמפטי נדרש לבחון כל העת, האם התנאים הקיימים, אכן מתאימים למטופל והיכן נדרש שינוי.

 

אחת הדרכים לטיפול במוסיקה הוא השימוש בקול האנושי כמקור הטיפול. הקול כאלמנט בסיסי ביותר בגוף האדם, זהו כלי נגינה, בעל תיבת תהודה רצינית ביותר, המאפשר אופציות רבות ביותר לביטוי. דרך העבודה הקולית ניתן להראות אופציות לביטויים קוליים שונים, בדיקה של אלמנטים, הנעימים והלא נעימים למטופלים, הרחבת עולם המושגים המוסיקלי והכללי, דרכים שונות לביטוי עצמי וכמובן, חיזוק ביחס ליכולתם של כלל המטופלים להתבטא וליצור. אחת הדוגמאות, שתמיד מעוררות תגובה משמעותית בתוך הטיפול, היא שירת השם הפרטי. בחירת האופן בה מבוטא השם, האינטונציה, הצליל, המנעד, החזרתיות ועוד – הם מקור בלתי נלאה לעבודה אישית משמעותית.

 

מעבר לעבודה בקול, ניתן ללוות מטופלים ביצירותיהם (במיוחד בפסנתר), דבר המהווה מראה והוא הוא המזכיר להם שכל אחד מהם הוא יוצר. גם להשמעת מוסיקה מוקלטת יש מקום ניכר בהעמקת ההכרות עם סוגי מוסיקה שונים – ודרכם כמובן, תחומי קיום שונים, רגשות שונים ודרכים חדשות לביטוי מושגים מוכרים.

 

לסיכום, הטיפול במוסיקה בפרט והטיפול באומנויות בכלל נובע מהיכולת של כל אדם להעריך במידה זו או אחרת אומנות. המטפל המיומן נדרש לדעת לכוון את האלמנטים האומנותיים לכדי כלים בשרות האדם, בדרכו להתפתחותו.

 

אביגיל פקלמן, M.A, M.B.A

תרפיסטית במוסיקה

שמוש בכלים של טפול

במוסיקה בפתוח עסקים

וצוות

 

ביבליוגרפיה:

 

אמיר, דורית. להיפגש עם הצלילים – תרפיה במוסיקה, אוניברסיטת בר-אילן, 1999.

באנט, לסלי. תרפיה במוסיקה, אמנות שהיא מעבר למילים, אח, 1999.

 

Bruscia, K.E.,Ed, Case studies in Music Therapy, Barcelona Publishers, 1996.